ינואר 2003

דפנה שגיב, עו"ד

 מחלוקות וסכסוכים בנושאי החקלאות וההתיישבות העובדת תופסים חלק נכבד בנוף המשפטי בארץ. חלק מסכסוכים אלו נפתר באמצעות מו"מ בין הצדדים ברם, חלק ניכר מוצא דרכו לבית המשפט.

 המחלוקת יכול שתהיה בין החבר לישוב, בין החקלאי לספק, בין החקלאי לחקלאי  ובינם לבין המשווקים, בין האגודה (קיבוץ,מושב)לחברים או בין החברים לבין עצמם.

סכסוכים, מחלוקות או תביעות אלו יכול שיהיו מסוגים שונים. למשל: הפרת הסכם בין ספק/משווק  לחברת היצרנית/זכיינית על ידי אחד הצדדים, או סכסוך באשר לביצוע ההסכם או לפרושו כאשר הסוכן מפרשו בדרך אחרת מחברה המספקת את השרותיים.

מחלוקת יכול שתתייחס לאי קיום תנאי ההסכם, או הפרתם על ידי המגדל או על ידי הספק.

מחלוקת לגבי גובה השיפוי\הפיצוי בתביעות נזיקין במסגרת קיומה של חבות ביטוחית, או חבות המזיק.

יכול שמחלוקת תיסוב סביב פרשנות הסכם או תנאים לחלות הסכם כמו אי הימצאותם של מערכות תומכות (אגרוטכניקה, לוגיסטיקה ועוד).

מחלוקת באשר לגובה העמלה המגיעה לסוכן, או גובה הפרמיה שעל המבוטח לשלם, הקף הכיסוי, גובה ההשתתפות העצמית ועוד כהנה וכהנה נושאים העשויים להיות שנויים במחלוקת בין הצדדים השותפים.

 רובם של המחלוקות, והתביעות נפתרים בדרך של הידברות בין הצדדים, ניהול מו"מ ומציאת פתרון. ברם, חלק לא מבוטל מהסכסוכים מחייב התערבות גורם שלישי, כבית משפט, אשר יפסוק בנושא הסכסוך. הנטייה ההולכת וגוברת לפנות לבית המשפט כדרך לישוב סכסוכים יוצרת עומס אדיר על בתי המשפט הכורעים תחת נטל התביעות ובשל כך להתארכות תקופת ניהול התביעות. למעורבים בסכסוך נגרם בזבוז זמן יקר ועלויות כספיות מיותרות וברוב המקרים התוצאה איננה עונה לצרכיהם.

 אחת הדרכים החדשות לפתרון מחלוקות היא דרך הגישור. בתהליך הגישור נעזרים הצדדים, מרצונם החופשי, בגורם שלישי נייטרלי, כדי שזה יגשר ביניהם ויסייע בידם ליישב את הסכסוך בתהליך תקשורתי, יצירתי ובונה אמון. הפניה לגישור מהווה פתרון אלטרנטיבי לשימוש בבוררות או בבית משפט.

 בארץ מעוגן הגישור בחקיקה ראשית ובתקנות והוא צובר תאוצה בעידוד ותמיכת נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק  הרואה בגישור "חשיבות לאומית חברתית" ולדעתו יש להחדיר את תרבות הגישור עוד בבתי הספר כדי להפסיק עם הגישה המלחמתית.

 הליך הגישור היינו וולונטרי   וההשתתפות בו היא פרי בחירה, הסכמה ורצון הצדדים. זהות המגשר אף היא נקבעת תוך הסכמה של הצדדים לסכסוך. בכל שלב

משלבי הגישור יכול צד להחליט שהוא איננו מעונין להמשיך בהליך זה ולפרוש ממנו.

 הגישור הינו הליך זול לעומת דרכים אחרות לישוב סכסוכים מאחר והוא מצמצם במידה ניכרת את זמן ההתדיינות. מדובר במספר ישיבות מצומצם בהם לא נשמעים  עדים, אין צורך בכתבי טענות, בתצהירים ובסיכומים.  ניתן להגיע להליך הגישור לבד, עם עו"ד או עם כל  יועץ אחר בהתאם לרצון הצדדים המעורבים בסכסוך.

 הליך זה הינו סודי וכל המתנהל בו חסוי. במהלך הגישור לא נרשם פרוטוקול והצדדים מנועים מלהשתמש במידע שהגיע אליהם תוך כדי הגישור (ושאילולי הגישור לא היו יודעים עליו) לצורך ניהול התביעה המשפטית במידה ויבחרו להפסיק את הליך הגישור ולהפנות את המחלוקת שביניהם לבית המשפט. זאת ועוד, לא ניתן להזמין את המגשר להעיד בביהמ"ש על אשר נאמר במסגרת ההליך.

 המגשר  כשמו כן הוא מגשר בין הצדדים בתהליך בו הוא מקרבם אחד לשני ומביאם לידי הידברות, על מנת שיוכלו לנהל מו"מ ולמצוא את הפתרון האולטימטיבי הטוב ביותר עבורם. הצדדים שותפים במציאת הפתרון והפתרון המתקבל הינו ביוזמתם ועל דעתם. שותפות הצדדים בפתרון יוצרת את מחויבותם לפתרון.

 הגשת תביעה משפטית כמוה כקריאת תגר, בעוד שהליך הגישור מביא לקירוב בין הצדדים תוך בחינת האינטרסים והצרכים שלהם ובכך מאפשר את המשך היחסים העסקיים והאישיים בין הצדדים לאחר שההליך הגיע לסיומו.

 בתביעה המתנהלת בבוררות או בבית משפט איש מן הצדדים איננו יודע מה תהיה התוצאה. מה יפסוק הבורר או השופט. האם הוא יקבל את טענות התובע או את טענות הנתבעת. לאיזה עד יאמין השופט, איזה גרסה תתקבל על דעתו וכו'. שופט הדן בסכסוך מכיר רק את החומר שהובא בפניו והוא כבול וכפוף לסדר הדין ומנוע מלהיכנס לעבי הקורה ולשורשו של הסכסוך האמיתי שבין הצדדים. פסק דין שניתן על ידי שופט, בדרך כלל, יש בו צד מנצח וצד מפסיד WIN- LOSE SITUATION .  המטרה בהליך הגישור להביא את הצדדים לפתרון ההולם את צורכיהם ופתרון העונה על  האינטרסים של שני הצדדים בבחינת שני הצדדים זוכים  WIN- WIN SITUATION. .

 על המגשר להיות ניטרלי, הוגן, ובלתי תלוי במי מהצדדים. המגשר יכול לקיים פגישות משותפות בנוכחות הצדדים ויכול אף להיפגש עם כל צד לחוד. יחוד ההליך הינו בפגישה הנפרדת המקנה למגשר ולצד המגושר את היכולת לגלות מהו האינטרס האמיתי שלו.  בפגישה הנפרדת ניתן להעלות אופציות לפתרון להעריכם ולבדוק את האלטרנטיבות הקיימות לכל צד באם הליך הגישור לא יצלח, וזאת מבלי שהצד לסכסוך יאלץ לחשוף מידע כלשהו שאין ברצונו לחשוף בפני הצד השני. הפגישות הנפרדות כמו כל ההליך הנן סודיות והמגשר איננו רשאי להעביר אינפורמציה שנמסרה לו בפגישה הנפרדת לצד השני ללא הסכמת הצד מוסר האינפורמציה.

 הגישור בתנועת ההתישבות:

 סיכסוכים, וקונפליקטים במוסדות תנועת ההתישבות יכול שיהיו בין החבר לבין המוסדות הפנימיים או החיצוניים של האירגון. יכול שיתעוררו בין אנשי היישוב בינם לבין עצמם או בינם לבין המוסדות. כן יכולים להתעורר מחלוקות וסיכסוכים בארגון עצמו בין העובדים במחלקות השונות, בין העובדים לבין ההנהלה, בין מוסדות תנועת ההתישבות לחברות, אירגונים או מוסדות חיצוניים. למוסדות התנועה יש אינטרס ליישב את המחלוקות והקונפליקטים בדרכי שלום ונועם לאור המשכיות מערכת היחסים בין הגורמים השונים, החיצוניים או הפנימיים, של המערכת ההתישבותית.

 תפקידי הנציגים ובעלי התפקידים במוסדות התנועה ובאירגונים הקשורים בה,  כרוכים במציאת האיזון בין הגורמים השונים תוך מילוי האינטרסים והצרכים של כל הצדדים. יכול שלצדדים השונים המעורבים יהיו אינטרסים משותפים אך בודאי קיימים גם אינטרסים מנוגדים. מטרת הגישור לאתר את האינטרסים והצרכים השונים של המעורבים ולמצוא פתרון יצירתי אשר יענה על אינטרסים וצרכים אלו. תהליך זה בו הצדדים מגיעים לפתרון העונה לצרכיהם, בהשתתפותם הפעילה, מביא להעצמה עצמית ולשביעות רצון הן מההליך והן מהפיתרון.

 מיומנויות הגישור יתנו בידי החברים, ההנהלה, המוסדות והאירגונים בתנועת ההתיישבות את הכלים להתמודד עם יישוב הקונפליקטים בדרך של שיתוף פעולה.

 פניה לערכאות או לבוררות לשם יישוב מחלוקת כמוה כ"יציאה למלחמה". ניהול סכסוך ויישובו באמצעות בורר או שופט דוחה בזמן רב את מועד יישוב חלוקי הדעות ומציאת הפתרון. ההחלטה שתינתן לא תמיד תשביע את רצון הצדדים ותענה לאינטרסים שלהם ועלולה לגרום לנזק רב ולעיתים נזק בלתי הפיך למערכת היחסים.

 לסיכום:

 הכשרת אנשים מרכזים במיומנויות הגישור ובשפת הגישור, תיתן בידיהם כלי עבודה אשר יעזור להם בהתמודדות היום יומית עם הקונפליקטים והאינטרסים השונים של המעורבים על כל היבטיהם והשלכותיהם תוך מציאת פתרון יצירתי ובונה אמון.

לפרטים נוספים שלח דוא"ל ל- info@amot-gishur.co.il או  צור קשר