ישוב סכסוכים  ומחויבות לתוצאות

גישור  -  ישוב סכסוכים בדרך של שותפות ומחויבות לתוצאות.

 אסתר נבון

 סכסוכים, בכל מישורי החיים, הנם חלק מנוף חיינו היום יומי. רובם של הסכסוכים נפתרים בדרך של הדברות בין הצדדים, בעוד שחלק לא מבוטל מהם מחייב התערבות גורם שלישי החל מיועצים, ועדות, ועדות פריטטיות, מתווכים (מרצון או מחובה), בוררות (מרצון או מחובה) וכלה בבתי המשפט לסוגיו. בשנים האחרונות ה"גישור" תופס תאוצה כדרך אלטרנטיבית לישוב סכסוכים בארץ ובעולם.

 בארה"ב מתפתחת התרבות של לא להביא נושאים לדיון משפטי לפני שנעשה ניסיון ליישב את הסכסוך בדרך של גישור בתם לב ובלב רחב. כל למשל,הנשיא קלינטון קבע כי הממשל הפדרלי ילך תחילה לגישור ורק לאחר מכן, אם לא צלח, לבית המשפט.כמו כן, הגישור מקובל מאד בארצות כמו אנגליה, אוסטרליה, ניו-זילנד ובמזרח הרחוק. 

בארץ הגישור מעוגן כיום בחקיקה ראשית (חוק בתי המשפט) ובתקנות (תקנת בית המשפט פישור) יחד עם זאת  הטמעתו בתרבות ישוב סכסוכים עדין בתחילת הדרך.

הנטייה ההולכת וגוברת לפנות לבתי המשפט כדרך לישוב סכסוכים בצד שינויים תרבותיים וחברתיים בארץ התומכים במגמה זו  - עלית שיעור הגרושים, עלית שיעור האלימות בבתי ספר, התגברות מודעות הציבור לצרכנות נכונה, פניה לבתי הדין לעבודה כ"תחליף" לאיגוד המקצועי של העובד הבלתי מאוגד כל אלו יוצרים עומס אדיר על בתי המשפט. הגישור, בזכות יתרונותיו הרבים שידונו בהמשך, עשוי להוות דרך אלטרנטיבית מועדפת בישוב סכסוכים.  יחד עם זאת יש לזכור כי אין הגישור מתאים בכל המקרים וכדי להבטיח הצלחתו יש להכין כלים ותנאים הולמים.  

מהו גישור?

 גישור הנו תהליך מוסכם ורצוני בו הצדדים לסכסוך נעזרים בגורם שלישי נטרלי המאפשר לצדדים להגיע לפתרון מוסכם לסכסוך. במקרים רבים הפניה לגישור מהווה פתרון אלטרנטיבי לשימוש בבוררות או בבתי המשפט. הסכם הגישור יכול לקבל  תוקף של  פסק דין בבית המשפט.

 מטרת הגישור

 בדרך כלל מגיעים הצדדים לגישור כשהם טעונים רגשית וששים אלי קרב. מטרתו של ההליך להסב את הדינמיקה השלילית של  העימות לשותפות בפתרון הסכסוך, תוך טיפול במהות הסכסוך והאינטרסים של הצדדים.

 הירחון Texas Law Review מתאר את הגישור " הגישור הוא 'משהו טוב יותר', מקובל יותר ומובן  יותר להדיוטות. הנו פחות בלתי רצוי, פחות יקר ופחות ממושך ובעל סיכוי גבוה יותר ליצירת פתרון הולם שיענה לצרכיי הצדדים לסכסוך".

 מה עושה את הגישור להצלחה?

 גורם נטרלי -  העזרות בגורם נטרלי, המגשר, אשר מחולל את התהליך ללא משוא פנים. הצדדים מביעים בו אימון ורואים בו גורם תומך ומסייע ולא גורם מעורב הדואג לאינטרסים שלו עצמו.

 סודיות       -  התהליך הנו סודי, הסודיות מחייבת את כל המעורבים בתהליך. אין נרשם פרוטוקול במהלך הדיונים ולא נתן לזמן את המגשר להעיד בבית המשפט במקרה וההליך אינו מסתיים בהסכם.

 רצון טוב של הצדדים ההליך אינו כפוי על הצדדים, הם נכנסים אליו מרצונם החופשי מתוך רצון להגיע לפתרון. התנהגות המגשר והאנטגרטי שלו חשובים למידת האמון שנותנים הצדדים בתהליך והצלחתו.

 שליטה    לצדדים לסכסוך יש שליטה על משך ההליך, על עלות ההליך, שליטה בבחירת הגורם השלישי ובעיקר שליטה על התוצאה - במקרה שהתוצאה אינה מקובלת עליהם  אין חובה לקבלה.  

גילוי אינטרסים סכסוך שמגיע לבית המשפט הנו בד"כ קצה הקרחון של הסכסוך,   בית המשפט אינו יורד לעומקו של הסכסוך, אלא, לעובדות ולפרוצדורה יש משמעות מכרעת על התוצאה בעוד שבתהליך הגישור מושם דגש על זיהוי האנטרסים הגלויים והסמויים של הצדדים בסכסוך ובדרך זו מלבנים את הסכסוך לפני מציאת הפתרון.

במהלך התהליך המגשר נפגש עם כל אחד מהצדדים לסכסוך בנפרד. עובדה זו בשילוב המחויבות לסודיות מאפשרים הבנה מלאה יותר של הבעיה והאינטרסים האמיתיים.

 שותפות במציאת הפתרון    בניגוד לבתי המשפט או בהליך בוררות בו הפתרון נכפה על הצדדים, הרי בגישור הצדדים הם אלו שמעלים את החלופות האפשריות לפתרון והפתרון הסופי מושג בשיתופם והסכמתם בלבד. הפתרונות הינם יצרתיים ולא אחת הינם מחוץ לטווח הפתרונות העומדים לרשות בתי המשפט. 

המשכיות היחסים ושמירת המוניטין  -  בדרך למציאת פתרון, מלבנים הצדדים את הסכסוך וגורמיו.הבנת הסכסוך, שיקופו על יד צד נטרלי, הסודיות שלו והאווירה החיובית שבדרך כלל משרה התהליך מעלים את הסיכוי שהצדדים שהשיגו הסכם במשותף יוכלו להמשיך גם את היחסים בניהם. התהליך מחזק את הצדדים בכך שאין פוגעים במוניטין שלהם הן במהלך תהליך הגישור והן בישובו של הסכסוך.  המשכיות היחסים ושמירת שמם הטוב של המעורבים בסכסוך חשובים במיוחד בעולם העסקים והעבודה. 

תרבות הדיבור וכבוד הדדי  -  בפתיח של תהליך הגישור מתחייבים הצדדים על מתן אפשרות לכל אחד מהם להתבטא בחופשיות, ללא הפרעות, להשתמש בלשון נקיה ומתוך כבוד הדדי. התדיינות מתוך כבוד הדדי ובאורח רוח יוצרים אוירה חיובית, אשר סוללת דרך לפתרון.  תפקיד המגשר לשמור על קיומה של תרבות דיבור זו. 

נוכחות הצדדים    בבית המשפט הצדדים  מיוצגים על ידי עורכי דינם ובחלק מהמקרים הצדדים אף לא נוכחים בדיונים. בהליך הגישור הצדדים המעורבים בסכסוך ובעלי הסמכות להגיע לפתרון מוסכם הם אלו המשתתפים בדיון ואילו עורכי הדין, אם ישנם, בד"כ צופים מהצד. 

מקום המפגש והאווירה    מקום המפגש הנו נטרלי, משרה אוירה של נינוחות ואפורמליות. 

גישור בעולם העבודה    

השימוש בגישור בעולם העבודה הינו במישור האסטרטגי ובמישור הטקטי . 

גישור אסטרטגי מניעתי:  העזרות בגורם שלישי נטרלי בתהליך מו"מ לקראת כריתת הסכם קיבוצי, לקראת הכנסת תהליכי שינוי, לפני כניסה לתהליכי הבראה, הפרטה וכיו"ב. מטרת הגישור במערכת יחסי העבודה הינה למנוע התפתחות סכסוכים, עיצומים , שביתות או לחילופין הזדקקות לבתי המשפט. 

גישור טקטי ישוב סיכסוך:  העזרות בגורם שלישי נטרלי, מתוך או מחוץ לארגון, לישוב סכסוכים בין עובד לבין להנהלה, בין יחידות, בין עובדים וכיו"ב. המטרה במקרה זה לישב את הסכסוך בתוך גבולות הארגון, לטפל במהות הסכסוך תוך הבטחת המשך היחסים בין בצדדים ושמירת שמם הטוב של המעורבים בסכסוך.  

מתפקידו של מנהל משאבי אנוש בארגון להטמיע את תרבות הגישור בארגון, להכשיר מגשרים בתוך הארגון  ולהקים מאגר פנימי של מגשרים. 

 "I wish I had some way to make a bridge from man to man .. Man is all we have got."                     Richard Wright

לפרטים נוספים שלח דוא"ל ל- info@amot-gishur.co.il או  צור קשר